חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון גילו כי עקב פעילות גופנית ניתן לבנות מחדש את המוח. ארגון מחדש כזה יכול להחליש את התגובה ללחץ ולהפחית את התערבותם של מצבים חרדים על תפקוד המוח.
על פי כתב העת Journal of Neuroscience, ניסויים בעכברים הראו כי חשיפה מלחיצה למים קרים על בעלי חיים מאומנים באופן קבוע גרמה לעלייה משמעותית בפעילותם של נוירונים, שתפקידם לנטרל את ההתרגשות המתרחשת באזורים במוח האחראים לחרדה.
תוצאות המחקר עשויות לשים סוף למחלוקות של מדענים עם השקפות דו קוטביות לגבי השפעות האימונים על המוח. חלקם מאמינים כי פעילות גופנית גורמת להופעתם של נוירונים צעירים חדשים, בעלי יכולת ריגוש גדולה יותר, מה שמוביל לעלייה במצבי חרדה במוח. מחקרים שנעשו על ידי מדעני פרינסטון הראו כי כתוצאה מאימונים משתמשים במנגנונים המפחיתים את רמת ההתרגשות של תאי המוח.
על פי הפרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון, אליזבת גולד, שהובילה את המחקר, לא נערכו ניסויים דומים שמטרתם לחקור לעומק את מנגנוני ההשפעה של פעילות גופנית על התנהגותם של תאי מוח. מדענים הצליחו לזהות אזורים במוח המווסתים מצבי חרדה. תוצאות הניסוי יתרמו להבנה וטיפול טוב יותר של הפרעות חרדה מתעוררות.
אליזבת גולד טוענת כי למוח האנושי יכולות הסתגלות המאפשרות שינוי תהליכים שוטפים בהתאם לסביבה ולאורח החיים. עבור אנשים חלשים יותר מבחינה גופנית, ההתנהגות החרדה הנובעת מכך יכולה ליצור יתרונות מסוימים. התגובה לחרדה מתבטאת לעיתים קרובות בצורה של תגובת הימנעות, הנמנעת מכניסה לסיטואציות מסוכנות, ובכך מגדילה את הסבירות להישרדות. זה נכון במיוחד עבור אנשים שאינם מסוגלים להגיב כנדרש לסכנה ולפעול על פי העיקרון של "להילחם או לרוץ".
גולד מאמין שערך המחקר נובע בעיקר מהעובדה שהבנת תהליכי ויסות המוח במקרה של התנהגות חרדה יכולה לרפא ביעילות הפרעות חרדה שונות. בנוסף, תוצאות המחקר חושפות את השפעת מנגנוני הוויסות העצמי של המוח והתאמתו לסביבה.
הניסוי המדובר הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה של טימוטי שונפלד, עובד המכון הלאומי לפסיכיאטריה, מחברו של הרופא הרפואי בריאן הסו, שהיה סטודנט באוניברסיטת סטנפורד במהלך הניסוי. מחקרים היוו את הבסיס לתזה שלו. במחקר השתתפו גם פדרו פירוזיני ופדרו ראדה, המייצגים את האוניברסיטה הוונצואלית בלוס אנדס.
בניסוי השתתפו שתי קבוצות עכברים. קבוצה אחת הייתה מוגבלת בפעילות גופנית, ולקבוצה השנייה הייתה גישה לגלגל הסנאי. בעלי חיים אלה רצו בערב אחד עד ארבעה ק"מ בערב אחד. לאחר שישה שבועות נחשפו העכברים למים קרים.
כתוצאה מהשפעה זו התקבלו תוצאות הפוכות באופן קוטר. בבעלי חיים שהיו מוגבלים בתנועה, טיפול במים קרים גרם לעלייה במספר הגנים הקצרים-תאים בנוירונים שמתחילים מייד כאשר נוירונים מתלהבים. בנוירונים של עכברים פעילים גופנית נצפה מחסור בגנים קצרי מועד, וכתוצאה מכך תאי מוחם לא עברו למצב העירור כאשר התרחש גורם הלחץ. לעומת זאת, מוחם של עכברי "ספורטאים" הראה סימנים לשליטה מסוימת בתגובה לסטרס. נוירונים מעכבים מופעלים באופן משמעותי שתפקידם לרסן את הנוירונים הנרגשים. בין היתר, נוירונים של בעלי חיים פעילים גופנית ייצרו כמות גדולה יותר של חומצה GABA-gamma-aminobutyric, חומר שמפחית את רמת העירור העצבי של תאי המוח. כמו כן, נצפתה כמות משמעותית של חלבון בקבוצה זו של עכברים, אשר על ידי חלוקת ה- GABA למינונים קטנים ואריזתם לשלפוחית, נמצא בכל הגוף.
חוקרים במטרה לדכא את הפעילות העצבית בהיפוקמפוס הגחון חסמו את קולטני ה- GABA, מה שהוביל להשפעה המבטלת את מצב החרדה המוחלשת. המצור בוצע באמצעות החומר bicuculin המשמש ברפואה לחסימת קולטני GABA בגוף ולהמרצת פעילותם של תאים המופיעים באפילפסיה. השימוש בביקולין בניסוי שנבדק נטרל את השפעות הגמא - חומצה אמינו-בוטירית בתאי המוח של בעלי חיים פעילים גופנית.
